פסוקי פט הובי (I)

פט הובי ישב במשרדו בבניין התסריטאים והסתכל איך עבודת הבוקר שלו חוזרת ממחלקת התסריטים. הוא היה מועסק ב"עבודת ליטוש", פחות או יותר הדבר היחיד שהוא קיבל בימים אלה. הוטל עליו לתקן במהירות איזו אפיזודה מבולבלת, אבל המלה "במהירות" לא הפחידה אותו כשם שגם לא נתנה לא השראה, כי פט היה בהוליווד מאז שמלאו לו שלושים – עכשיו היה בן ארבעים ותשע. כל העבודה שעשה הבוקר (חוץ מחילופים קלים פה ושם במשפטים כדי שיוכל לטעון לבעלותו עליהם) – כל מה שהמציא לאמיתו של דבר היה משפט ציווי אחד ויחיד, שנאמר מפי רופא.
"הרתיחו קצת מים – הרבה"
זאת הייתה שורה טובה. היא צצה בראשו כמות שהיא ברגע שקרא את התסריט. בימים ההם של הסרט האילם היה פט משתמש בה לכתובית ומסיים את דאגות הדיאלוג שלו לזמן מה, אבל הוא נזקק לכמה מלים מדוברות בשביל אנשים אחרים בסצינה. שום דבר לא בא.
"הרתיחו קצת מים," חזר ואמר לעצמו. "הרבה."

פ. סקוט פיצג'רלד

1939

מאנגלית: דפנה לוי

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ברירת מחדל, דיאלוגים, הוליווד, ספרות, ציטוטים, צרות, תסריטאות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פסוקי פט הובי (I)

  1. וידאומט הגיב:

    מן איזה ספר לקוח הציטוט?

  2. vancleef הגיב:

    מתוך "סיפורי פט הובי".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s