כי כך אולי היה נראה סרט של פרנק קאפרה אם אלמור לנארד היה כותב את התסריט שלו.
בן אפלק הוא מין גלגול פלילי (כן, וטיפש מאד*) של ג'ימי סטיוארט – איש תמים וסימפטי למדי שמוצא את עצמו בסיטואציה בלתי ידידותית בעליל וצריך לצאת ממנה בשלום – ועוד בחג המולד.
כי אחרי שכתב ב"רונין" קינה למקצוענות באשר היא, ב"משחק הצבאים" ג'ון פרנקנהיימר חוגג את החובבנות והשלומיאליות.
במשחק הצבאים לא תמצאו בוגרים קפואי פנים של המלחמה הקרה שיודעים (או שלא יודעים) מה צבעם של בתי הסירות במחנה האימון של ה S.A.S , משלים על קוד המוסר הסמוראי מפי מרגלים בדימוס בעלי חיבה לבובות (דמויות פעולה![?]) או את סטלן סקארסגרד.
וגם לא את מרדף המכוניות הטוב ביותר בתולדות הקולנוע.
(בקצרה – כלא, שלג, מפלצות בג'לי, מוות, בלונדינית, זהות שאולה, שמחה גדולה, נהגי משאיות, אלימות (אפשר לחזור אחרי כל שתי מילים), פאי פקאן, קזינו, שפם אמיתי, שפם מזוייף, אשטון קוצ'ר, שלג, תגלית מפתיעה, שוד, תגלית מפתיעה 2, מוות, שלג, סנטה קלאוס).
ועדיין, פרנקנהיימר הופך חלקים נבחרים ממסעו של אפלק אל הגאולה לרכבת הרים של זוויות אקספרסיוניסטיות ומשחקים של עומק שדה.
כי זו החזרה הגנרלית של שרליז ת'רון לתפקיד הטראש פטאל שהביא לה אוסקר.
כי באיזה עוד סרט יזכה דני טרחו לפרוש את משנתו הכלכלית על הצורך בכינון חג מולד 2?
וטרחו לא לבד – איתו בחבורת הנהגים פורעי החוק של גארי סיניז נמצאים קלארנס וויליאמס III תאב העוגיות ודונל לוג (לוג'?) שלא נהנה כל כך מאז איבד יד בבלייד I (אבל כתב וביים מאז סרט על טורניר טניס לסלבריטאים שנעלם בקול ענות חלושה).
וכי אף פעם לא מזיק לראות את דניס פארינה מעליב מורשת תרבותית של מישהו ואחר כך יורה באנשים.
*למען האמת, אם אפלק היה איזושהי דמות מהקאנון הקפראי, קרוב לוודאי שהוא נהג האוטובוס החד שורתי
מ"זה קרה לילה אחד" (דקה שביעית, למהדרין).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
וזה ג'ימי ס. מסיפור אחר (אבל גם מפילדלפיה, בערך)
הו הו הו
לזה חיכיתי
טיז קריסמס!
היישר מכספת הפאו וואו.
the pow wow safe
?
פאו -פאוזה – וואו.