אלגנטיים – קצת, דקדנטיים – קצת יותר

אין דבר ריק יותר מבריכת שחייה ריקה

ריימונד צ'נדלר

1953

ריקות כמעט באותה מידה הן עיניו של סילבסטר סטאלונה בעדשות מגע כחולות ב"השופט", בו הוא מנסה להשליט חוק וסדר במגה עיר מתפוררת, אי אז בעתיד הקרוב** כפי שהוא נראה ב 1995.

סרטו של דני קנון מצטרף לתת ז'אנר נכחד, סרטי ה"אפוקליפסה ממש עוד מעט" שפרח בסוף שנות התשעים.

לא רק בניה המוצלחים והמוצלחים למחצה של הסוגה כמו "ימים משונים", "הבריחה מלוס אנג'לס"* ו"האלמנט החמישי" ראויים לאזכור.

אלא גם, למשל, אחיו הבכור של "השופט", "איש ההרס" בו סטאלונה ודניס לירי סועדים את ליבם בעכברוש-בורגר, ואוכף החוק החד הברתי משתף פעולה עם שוטרת עתידנית ברונטית חנוטה במדים כהים ובעלת רתיעה קלה מאלימות (פגם אישיותי שיתוקן עד המערכה האחרונה)

 

 

 

 

 

{לו רק היה סרט בו סטאלונה מגלם את איש הרשות המחוקקת לצידה של, נאמר

ג'ין טריפלהורן,

היה אפשר לדבר על "טרילוגיית האיזונים והבלמים הא- בלונדינית"}
"השופט" אף מתנאה במדים שעוצבו על ידי ג'יאני ורסאצ'ה (ורסייס, הייתה אומרת אליזבת ברקלי, אבל זה כבר סיפור אחר), במקס פון סידוב ובסוהרים שנראים כאילו פלוגות הסער של ג'ורג לוקאס סירבו לגייס אותם.

שותפים נשכחים (? יש לקוות שלא) נוספים לתפיסה בה כל תושבי העתיד מתגוררים בחלק הלא טוב של מטרופוליס, כל המחשבים מדברים בקול נשי רך ופחחות רכב היא אמנות אבודה הם "פריג'ק", בו אמיליו אסטבז הוא נהג מירוצים החומק ממיק ג'אגר הרצחני (סרט מדע בדיוני בו ביקום מקביל מצטלמת גרסא בכיכובם של צ'ארלי שין וקית' ריצ'ארדס יכל להיות תוספת חביבה לז'אנר) ו"הארלי דיווידסון ואיש המרלבורו" המופתי, סרט שלא חיכה אפילו לתחילת האלף השלישי כדי לשטוף את המסכים בנבואות הזעם המבדחות שלו.

"קיד וקאסידי לקהל של מופעי משאיות ענק" כפי שכונה הסרט שצולם ב 1991 , מתרחש ב 1996 בעולם הנשלט על ידי תאגידי ענק מושחתים שרק שני פורעי חוק לא מבריקים במיוחד יכולים לעמוד מולם.

גולת הכותרת\נקודת השפל של תת הז'אנר שמותו של באג אלפיים הוא ככל הנראה אחת האכזבות הגדולות ביותר שחוו יוצריו הוא לא אחר מאשר ג'וני נמוניק, בו צוות שחקנים הכולל את טאקשי קיטאנו, דולף לונדגרן, הנרי רולינס ואייס טי מובל אל האבדון הקופתי בידי קיאנו ריבס ומוח שמונים הג'יגה בייטים הפנויים להשכרה שלו (או שאולי היו שם מאה ושישים) במרדף אחר סודות צבאיים\תעשייתים כלשהם ונאומים על סינפסות בעייתיות ויצאניות בעשרת אלפים דולר ללילה, לאו דווקא בסדר הזה.

הבעייה העיקרית בעלילותיו של מר נמוניק הצעיר במרחבים הקיברנטיים הייתה התסריט.

וויליאם גיבסון, שהוציא מתחת לידיו את:

למרבה החמלה, העסק כולו מתחיל להתפוגג, להפוך לפרשייה גרידא. כשאני עדיין מבחין בו מפעם לפעם, הרי זה מזווית העין; רסיסים ותו לא של כרום ממעבדתו של מדען מטורף, והם מגבילים את עצמם לפאתי שדה הראייה. הייתה אותה כנף מעופפת מעל סן פרנסיסקו בשבוע שעבר, אבל היא הייתה כמעט שקופה. ומכוניות הקרקע בעלות סנפיר הכריש נעשו נדירות יותר, והכבישים המהירים הצטנעו וחדלו לפרוש את עצמם למפלצות בנות שמונים המסלולים שנאלצתי לנהוג בהן בטויוטה השכורה שלי בחודש שעבר. ואני יודע ששום דבר מכל אלה לא יתלווה אלי לניו יורק; חזיונותי הולכים ומצטמצמים לאורך גל יחיד של הסתברות. עבדתי קשה כדי להגיע לכך. הטלוויזיה עזרה מאוד.

רצף גרנסבק

1981

מאנגלית: עמנואל לוטם

לא הצליח לרקוח משהו מוצלח יותר מרביכה בה משמשים בעירבוביה יאקוזונרים, מיליארדריות שוויצריות ווירטואליות ופונדמנטליסטים טכנופיליים (זה טוב\רע כמו שזה נשמע, אבל רק אחרי הצפייה השלישית בערך) ששיאה הטקסטואלי הוא הצבעה לעבר דולפין ביון בגמלאות והעלאת השאלה:

HAS THE FISH?!

___

לעיון נוסף בנושא הקדמת זמנים:

וכמובן

כמובן

*פינת המכתם הלא שימושי: ג'ון קרפנטר מקדים את זמנו גם כשהוא מאחר

** לא כל כך קרוב, מסתבר.
בונוס:

מדריך מקוצר לעתיד המר:

1996 – הארלי דייוידסון ואיש המרלבורו

1997 – הבריחה מניו יורק

1999 – ימים משונים

2009 – פריג'ק

2013 – הבריחה מלוס אנג'לס

2019 – בלייד ראנר

2021 – ג'וני נמוניק

2026 – מטרופוליס

2028 – היום השישי (הופק בשנת 2000 כפרפור הגסיסה של הז'אנר)

2029 – שליחות קטלנית

2032 –איש ההרס

2136 – השופט

2236 – האלמנט החמישי

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה באג אלפיים, דגים, דטרמניזם טכנולוגי, הוליווד, העתיד, וויליאם גיבסון, טרילוגיה, לוקאס, מדע בדיוני, ספרות, פריץ לאנג, ציטוטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אלגנטיים – קצת, דקדנטיים – קצת יותר

  1. remotb הגיב:

    עלתה בי שאלה מעניינת, אותי לפחות, לגבי השימוש שלנו בתרגומי הסרטים. האם עלינו להשתמש בתרגומים הקלוקלים אשר הומחתו עלינו, או שמא עלינו להטמיע ככל האפשר את התרגומים הנכונים?
    אני מדבר כרגע על "איש ההרס" אשר היה אמור להיות, בפשטות, "איש הרס", בדיוק כמו ש"התפוז המכני" היה צריך להיות "תפוז מכני". הבדלים קטנים בכתיבה והגייה – הבדלים גדולים במשמעות. למה, לאלף אלפי עזאזלים, הם היו צריכים לדחוף את האות המיותרת הזאת?

  2. סטיבי (גם בעבודה) הגיב:

    רגע, זה כולל פוסט אפוקליפסה?
    סמוראי ששת המיתרים?

  3. vancleef הגיב:

    אני חושב שתלוי עד כמה התרגום צורם, וכמה זמן עבר מאז שהסרט יצא והתרגום השגוי\קלוקל הספיק להשתרש.

    השם "חרמן על הזמן" כנראה לא יזכה לקהל משתמשים נאמן, אבל ספק אם יש אנשים שיבחרו לקרוא ל"הצלפים" "בעבור עוד חופן דולרים".

    השערה לא מבוססת – ה"א הידיעה היא צורה מעודנת של קטלני\לוהט.

  4. vancleef הגיב:

    פחות פוסט אפוקליפסה (אחרת אולי גם עולם המים ופוסטמן היו נכנסים [קווין קוסטנר אחרי סוף העולם הוא תת ז'אנר בפני עצמו, מסתבר]), יותר שתי שניות לפני\או אחרי תהליך שיקום פוסט אפוקליפטי לא מוצלח במיוחד.

    סמוראי ששת המיתרים לא מספיק נפוח תקציבית וקצת יותר מדי פארודי בשביל הרשימה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s