צמצם. ציר.

בין האמצעים הרבים להתמודד עם האין, הצילום הוא אחד הטובים, והיה ראוי להנחילו לילדים מגיל רך, שכן הוא דורש משמעת, חינוך לאסתטיקה, עין טובה ואצבעות יציבות. לא מדובר במארב לשקר, כמנהגם של צלמי העיתונות שמתאמצים ללכוד את הצללית המטופשת של הטיפוס שמגיח מרחוב דאונינג 10, אך על כל פנים, כשהולכים עם מצלמה יש כמין חובה לעמוד על המשמר, לא להחמיץ את ההבלחה הפתאומית המקסימה של קרן שמש על אבן ישנה, או את מחול צמותיה של זאטוטה שרצה הביתה ובידה כיכר לחם או בקבוק חלב. מישל ידע כי פעולת הצלם תמיד כמוה כוויתור על השקפת עולמו האישית לטובת זו שכופה עליו המצלמה הערמומית (עכשיו חולף ענן גדול כמעט שחור), אבל לא חשש, הוא ידע שדי לו לצאת בלי הקונטקס על מנת לחזור אל פיזור-הנפש, אל המבט הבלתי-ממוסגר, אל האור בלי צמצם ובלי 1/250.

חוליו קורטאסר

הרוק של השטן

1959

מספרדית: טל ניצן

רסק עגבניות, חומץ, סירופ פרוקטוזה, סירופ גלוקוזה, מלח, תבלינים, אבקת בצל, חומרי טעם וריח טבעיים.

קטשופ היינץ

תאריך מוטבע על גבי האריזה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה האזנת סתר, ספרות, ציטוטים, צילום, צרות, קורטאסר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על צמצם. ציר.

  1. michaly הגיב:

    "לפעמים אתה מרגיש כי אתה עומד לפני דלת שמאחוריה נמצא עולם גדול וקסום, אבל בצרור הגדול שצברת לכל אורך חייך אין שום מפתח שמתאים לה"

    (אני, בכל פעם שאני נכנסת לבלוג הזה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s