לא מר בונד, אני לא מצפה ממך לכלום.

מזכר סודי שהופץ  בצמרת ה MI 6 הכיל ככל הנראה את התוכן הבא:

הנידון: תכנית האימונים לסוכני 00

לאור השינויים האחרונים בזירת הבידור\ביון (ראה צילומי מעקב מצורפים

הרינו להודיע על ביטול הקורס "שורות מחץ למתקדמים" לטובת הרחבת "לימודי זינוק למרפסות וקרב מגע".

לו רק הקהות הייתה בעייתו היחידה של "קוואנטום של נחמה".

מצטרפת אליה גם ליהוקו של נבל אנמי למדי שמעלתו העיקרי היא דמיון מסויים לסרז' גינסבורג

(והוא אפילו לא שר)

\והנה הספשלז, בשיר קשור חלקית לנושא\

ועדיין, לו בונד ואותו נבל היה מחליפים יותר מארבע שורות דיאלוג ביניהם ניתן אולי היה להציל משהו מהסרט, אך במקום סצנה בה פורש מר גרין בפני בונד את תכניתו הזדונית לשלוט בעולם תוך כדי הטחת עלבונות הדדית, העדיפו התסריטאים פול האגיס, ניל פרוויס ורוברט ווייד לתת ל 007 לנהל שוב ושוב שיחות עם M

– פה היה אמור להכנס משחק מילים על ג'יימס בונד ויחסיו עם דמות ה M שלו, אבל לסרט ששיא השנינות בתסריט שלו היא לקרוא לחשוד מת dead end, כנראה לא מגיע יותר –

ובמעבר חד לרצפת חדר העריכה

"הו, ג'יימס"

"ג'יימס? קראי לי אדיפוס, ילדה!"

אך גרועה יותר מהפיכתו של בונד לבלש בינוני חדור שאיפות נקם וחסר הומור היא השלכתו, או מדוייק יותר ריסוקו אל קרקע המציאות.

עד "קזינו רויאל" התנהל בונד במימד זמן אחר בו בריטניה עדיין שולטת בימים והאמריקאים בכלל וה CIA בפרט הם לא יותר מאשר רעש רקע חביב.

ולפתע, כל צעד של בונד נבחן במשקפי "מה האמריקאים יגידו?" והסרט כולו נראה בלא מעט רגעים כמו גרסא עילגת של "סוריאנה" המתרחשת בדרום אמריקה, כאשר סוכן הוד מלכותה הוא לא יותר מעוד אחת מהדמויות המאכלסות נדבך נוסף בתת הז'אנר האהוד "עוולות התשלובת הצבאית תעשייתית בעולם השלישי", או, אם תרצו, "סוּד-אמריקנא"

טביעות אצבעותיו הגסות של פול האגיס לא מסתכמות בהכתמת הסדרה בסרט מרובה דמויות וקצוות עלילתיים חסרי פשר המסתכמים בכדור צמר נראטיבי ומדובלל שוודאי ישמח חתולים לבנים ומרושעים

אלא גם בהזרקת מנת יתר (ובמקרה של סדרת ג'יימס בונד, כל מנה היא מנת יתר. אירוע היסטורי היה צריך להיות בסדר גדול של מלחה"ע II כדי להיות מוזכר בה) של אקטואליה לסרט.

חלק מקסמם של סרט ג'יימס בונד הוא העל-זמניות שלהם – והנה, בסרט האחרון, הנבלים, חלקם משתייכים לארגון קוואנטום (ששמו, לצערו של ניקולס בארבר מהאינדפנדנט אינו ראשי תיבות של

Quasi-Autonomous Network for Terror, Unpleasantness and Murder) מנהלים שיחה ערה על שער היורו המתחזק מול שער הדולר ועל כך שזהו מחיר המלחמה שמשלמים האמריקאים.

מבזק מרצפת חדר העריכה


"משבר הסאב-פריים? עבודה שלנו"

וכך, אם הסדרה תמשיך, חלילה, במסלול שמתווה "קוואנטום של נחמה" הרי שמזימתו הבאה של ארגון קוואנטום תכלול את ניוד רצועת האלכסון במטרה להשתלט על נדל"ן מניב בדרום מזרח אסיה.

בונוס:

סקיצה לסצנת פעולה מתוך "האיש בעל מצנח הזהב"\"ארביטראז' רק פעמיים"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמלריק, בונד, הספשלז, סרז\' גינסבורג, פערי ארביטראז\', קולוניאליזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על לא מר בונד, אני לא מצפה ממך לכלום.

  1. moneypenny הגיב:

    כן, זה נכון:-)

    בכל זאת אציין שמתיה אמלריק בעיני מאד חינני אבל בעיה להתייחס אליו כאל הvillain כשרק השנה ראינו אותו ואת עיני העגל שלו ממצמצות משפטים שלמים ב"פרפר ופעמון הצלילה".
    גם שיר הפתיחה לא רע.

  2. לילי הגיב:

    אולי בדיוק נרדמתי בקטע הזה, וקרה שלא הבחנתי בקיומו, אבל לא היה Q ולא היו גדגטים.
    אבל עם רשימה כל כך ארוכה של מגרעות, מי כבר סופר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s