כלבי הטראש או פרד ומשול

 [gv data ="lMNvYhI4AzM]

וידוי: יש לי חיבה לא מוסברת לתת הז'אנר הקומי המבוסס על צילומי תגובה של חיות מחמד.

לא שהוא מצחיק במיוחד במופעיו הבודדים, אבל עצם קיומו משעשע.

 [gv data ="KmoaqPnCaiA]

בניגוד מוחלט למהלך ההיסטוריה, דווקא הסרט עם ג'וליאנו ג'מה* והשימפנזה הקדים את זה עם קלינט איסטווד והאורנגאוטן בשנתיים.

(פה יכולה להיכנס סברה שמדובר למעשה במעין תוספתן קולנועי [או אפנדציט סינמטי, אם להתאים לרוח הסוגריים האלו], שריד לא שימושי במיוחד של קולנוע האטרקציות, זכר לימי הפילה המחושמלת של תומאס אדיסון או הסוס התלוי מגשר נפתח ב"אוקטובר" של אייזנשטיין, אבל היא מופרכת למדי).

אך אויה, גם מכשיר קולנועי זה עומד, ככל הנראה, בפני שינוי לרעה.

אחד הצירים המרכזיים ב"סיפורים לפני השינה" הבעייתי, בלשון המעטה, הוא שרקן (קביה?) דיגיטלי למשעי

[gv data ="Z2BeL6fUAjE]

הנהנה לא רק מתספורות שונות ומשונות לאורך הסרט אלא גם משינויים דרסטיים בנפחו (כן, שרקן מפוקסל מזיע על הליכון אחרי ליל בליסת המבורגרים נראה בדיוק כמו שזה נשמע).

והבעיות לא מסתיימות בבאגסי.

אחד משני הטריילרים שקדמו לסרט הציג החלקה נוספת של אולפני דיסני לעבר העמק המוזר\קסום

 [gv data ="geF1XO5IPc8]

(יש הסבר משעשע בהרבה בפרק הזה של רוק 30, אבל הוא נתלש בברוטליות מהרשת על ידי NBC)

השני עסק בדה רוק כנהג מונית שמציל את העולם בעזרת שני ילדים-חייזרים.

והראשון?

הראשון היה לסרט ששלט בקופות האמריקאיות בסוף השבוע הראשון של אוקטובר 2008

 [gv data ="K7tleFb6TlI]

ברוכים הבאים למדבר של הכלבים האצטקיים, עיניהם חסרות החיים והבעות הפנים הכמעט אנושיות שלהם.

רוברט זמקיס, אתה שומע? זה אני ראג'ה גוסנל.

לגוסנל יש עבר בניסויים כגון דא; הוא ביים את שני סרטי סקובי דו

 

\את לא בדרך הנכונה, לינדה קרדליני\

(ואת אנשי המסתורין המוצלח בהרבה)

 

וכך, לא נותר אלא להתגעגע לימים בהם יורשיו של וולט שיגרו אל המסכים פרד בעל כשרון בעיטה יוצא דופן.

[gv data ="CkrZxue_oOo]

לכבודו, לכבוד עונת הפוטבול שזה אך הסתיימה, מסתבר ובעיקר לזכרו של הרולד פינטר שנפטר בשבוע שעבר:

(כאן בתמונה מתוך "החייט מפנמה", סרט הבונד הטוב ביותר של פירס ברוסנן)

 

American Football (A Reflection upon the Gulf War) /1991

Hallelullah!
It works.
We blew the shit out of them.

 

We blew the shit right back up their own ass
And out their fucking ears.

 

It works.
We blew the shit out of them.
They suffocated in their own shit!

 

Hallelullah.
Praise the Lord for all good things.

 

We blew them into fucking shit.
They are eating it.

 

Praise the Lord for all good things.

 

We blew their balls into shards of dust,
Into shards of fucking dust.

 

We did it.

 

Now I want you to come over here and kiss me on the mouth.

__________________________

 *רק אני רוצה שג'מה ארטרטון תתחתן איתו,תשמור על שם המשפחה שלה ותקרא ג'מה ג'מה ארטרטון?

פוסט זה פורסם בקטגוריה אייזנשטיין, אנימציה, בונד, ג\'וליאנו ג\'מה, דטרמניזם טכנולוגי, דיסני, הרולד פינטר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על כלבי הטראש או פרד ומשול

  1. יובל הגיב:

    לצערי, השיר הזה בעיקר מעיד שכשעושים שירה-פוליטית-מוזמנת-מראש אפילו הרולד פינטר יכול להוציא שיר מחורבן להפליא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s