תיאוריה:
בצד שמאל של הפריים יש להציב דמות גברית בגילאים 19 עד 41 ובגובה 178 עד 185 סנטימטרים. בצד ימין של הפריים יש להציב דמות נשית בגילאים 22 עד 28 ובגובה של 161 עד 171 סנטימטרים. על הדמות בצד שמאל לאחוז בפרק ידה של הדמות בצד ימין שתוצב במרחק של 30 עד 50 סנטימטרים מאחוריה, ולמשוך אותה קדימה בריצה. הדמות בשמאל הפריים תעטה ארשת על הטווח שבין דריכות ונחישות בעוד הדמות בימין הפריים תעטה ארשת על הטווח שבין חרדה וחרדה.
פרקטיקה:
_ _ a_ t_ d_ _ _ _b _c
נעימת נושא:
ג'נבה ג'קוזי
שלמי תודה:
חוליו קורטאסר
על המדרגות יש לעלות חזיתית, שכן עלייה בהליכה לאחור או במצודד בלתי־נוחה בעליל. נקודת המוצא הטבעית היא עמידה, הזרועות רפויות בלי מאמץ, הראש זקוף אך לא יותר מדי כדי שהעיניים יוכלו לראות את המדרגות הממוקמות בדיוק מעל זו שאנו עומדים עליה, והנשימה איטית וקצובה. כדי לעלות מדרגה אחת יש להרים תחילה את חלק הגוף הממוקם למטה מימין, שבדרך־כלל עטוף בעור או בזמש ופרט למקרים יוצאים־מן־הכלל אינו חורג מרוחב מדרגה. משהונח חלק זה, שלשם הקיצור נקרא לו כף־רגל, על המדרגה הראשונה, אוספים את החלק המקביל לו בצד שמאל (הקרוי אף הוא כף־רגל, אך אין לבלבל בינו לבין כף־הרגל הנזכרת לעיל), מביאים אותו אל גובה כף־הרגל וממשיכים הלאה, עד שמניחים אותו על המדרגה השניה, כך שכף־הרגל תעמוד על מדרגה זו. בעוד כף־הרגל עומדת על המדרגה הראשונה. (המדרגות הראשונות הן תמיד הקשות ביותר, עד שמשתלטים על הקואורדינציה הנחוצה. השם המשותף לכף־הרגל ולכף־הרגל מקשה על ההסבר. יש להקפיד במיוחד לא להרים את כף־הרגל ואת כף־הרגל בעת ובעונה אחת.)
הוראות לעלייה במדרגות
1962
מספרדית: טל ניצן