ארכיון רשומות מאת: אורי‏

מדען\נית מוכשר\ת אך בעל אתיקה מפוקפקת (שתוסבר בהמשך) מפתח תרופה שמשפרת יכולות קוגניטיביות של בעלי חיים (המשך: הורה של המדען\נית לוקה באלצהיימר ואין לו זמן לחכות לוועדת הלסינקי). התוצאות הרות אסון, במיוחד לאפרו-אמריקאיים תאבי בצע במשרות ניהול בכירות. מוצג א’ … להמשיך לקרוא ←

(ושגיאות בגיאוגרפיה של תתי יבשות בשביל משחקי מילים גרועים זה נצחי) אם דאפט פאנק היו אחראים לפסקול של הרימייק לטרון (מה שהופך באופן מסויים את מייקל שין לג'יימס מרפי, אבל זה כבר עניין אחר) לא נשאר אלא לתהות מי יהיה … להמשיך לקרוא ←

מותחנים מסוף שנות ה 90 של המאה ה 20 מבוססים בצורה רופפת על מקור משנות ה 60-70 של אותה מאה, בהם הגיבור נלחם בגורמים זדוניים ברוסיה של אחרי נפילת הקומוניזם ולפני עליית פוטין (עובדה הגורמת להם להקרא בחוגים מסויימים “מותחני … להמשיך לקרוא ←

תיאוריה: בצד שמאל של הפריים יש להציב דמות גברית בגילאים 19 עד 41 ובגובה 178 עד 185 סנטימטרים. בצד ימין של הפריים יש להציב דמות נשית בגילאים 22 עד 28 ובגובה של 161 עד 171 סנטימטרים. על הדמות בצד שמאל … להמשיך לקרוא ←

לפני אחרי מסקנות: קווין ג’יימס הוא אופיום להמונים.

או מחשבות בעקבות דגי טרף צופים ברוז ביירן מבועתת שתי סיבות שאני יכול לחשוב עליהן מדוע סרט נדל"ן רדוף לא יוכל לעבוד בישראל: צורנית\ארכיטקטונית, כמעט ואין בתים מעץ בארץ, כך שאפשר לשכוח מחריקות מורטות עצבים של רצפה\קירות\תקרה ומרצפת רופפת היא … להמשיך לקרוא ←

כיוון שלחיים אין ברירה אלא לחקות את האמנות ועלילת “ברבור שחור” הולכת ומשתחזרת בדמות הקומדיות התאומות בכיכובן של נטלי פורטמן ומילה קוניס (שאפילו חלקו אותו שם באופן זמני) קיומו של סרט שלישי – במימד זה או אחר – הוא בלתי … להמשיך לקרוא ←

או: איך ג’ו ג’ונסטון כמעט יצר את האדפטציה הכי טובה אי פעם. כמעט [מבוא לתסריטאות עם מר א. מונטרוסו: הקורס בוטל]

אחרי שהשתתפה ב"התחלה" בו העלילה מתקפלת לתוך עצמה במישור התודעתי וב"בחצות בפאריז" בו העלילה מתקפלת לתוך עצמה על ציר הזמן, נותר רק צעד הגיוני אחד בקריירה של מריון קוטיאר. סרט בו העלילה מתקפלת לתוך עצמה מרחבית. "על חוסר הדיוק במדע" … להמשיך לקרוא ←

רק כמה רצועות של קולמן הוקינס הפעם. ידידי היה איש עייף הארי מאת'יוס חיי בסי-איי-אי: כרוניקה של שנת 1973 2005 מאנגלית: מתן קמינר