קטגוריה: ספרות

או: איך ג’ו ג’ונסטון כמעט יצר את האדפטציה הכי טובה אי פעם. כמעט [מבוא לתסריטאות עם מר א. מונטרוסו: הקורס בוטל] מודעות פרסומת

תשע מתוך עשר תנועות שאנו עושים נענות להרגל ולאוטומטיות. יהיה זה בלתי טבעי להכפיפן לרצוניות מודעת ולמחשבה. רובר ברסון 1975 מצרפתית: אריאל שוייצר ("הכייס" מכיל כנראה את אחד ממונטאז'י האימונים הראשונים) כמו בלא מעט מקרים נוספים,  הקולנוע של רובר ברסון … להמשיך לקרוא ←

התקלות אקראית בדיוידי של "קלימט", הסרט הביוגרפי הככל הנראה כושל אודות הצייר האוסטרי בכיכובו של ג'ון מלקוביץ' עוררה תהיה: מדוע ביוגרפיות קולנועיות של ציירים הן כה נדירות ובעייתיות לעומת כאלו של מוזיקאים? ההשערה הכספית\קונספירטיבית\לא מבוססת בעליל -הן יותר משתלמות. אחרי … להמשיך לקרוא ←

בין האמצעים הרבים להתמודד עם האין, הצילום הוא אחד הטובים, והיה ראוי להנחילו לילדים מגיל רך, שכן הוא דורש משמעת, חינוך לאסתטיקה, עין טובה ואצבעות יציבות. לא מדובר במארב לשקר, כמנהגם של צלמי העיתונות שמתאמצים ללכוד את הצללית המטופשת של … להמשיך לקרוא ←

אין דבר ריק יותר מבריכת שחייה ריקה ריימונד צ'נדלר 1953 ריקות כמעט באותה מידה הן עיניו של סילבסטר סטאלונה בעדשות מגע כחולות ב"השופט", בו הוא מנסה להשליט חוק וסדר במגה עיר מתפוררת, אי אז בעתיד הקרוב** כפי שהוא נראה ב … להמשיך לקרוא ←

רוב התסריטאים נראים כתסריטאים אם ירצו ואם לא. קשה לומר מדוע – כי הם מעצבים את חיצוניותם באופן קפריזי בדמות אנשי וול סטריט, מלכי בקר או נוסעים ומגלים אנגליים – אך כולם נראים לבסוף כמו תסריטאים, מסווגים בצורה לא פחות … להמשיך לקרוא ←

אנשים מלומדה בדיוק בחצות הלילה היו האורות ורחש השיחות במטרופוליטנו מתעמעמים ועיגול של אור בוהק אדום וכחול האיר את המקום שהנגנים עמדו לנגן שם. בארשת רגועה של ותק ויעילות, כמו גנגסטרים שעומדים לעשות פשע בשעה היעודה, חברי ה"טריו ג'אקומו דולפין", … להמשיך לקרוא ←